יום שני, 18 בינואר 2016

עכשיו אני מוכנה לדבר...

לבלוג הזה קדמה פתיחה אחרת לגמרי.
קלילה יותר, עם קצת נגיעות הומוריסטיות, נייטרלית יותר.
לא רציתי להפחיד... לא רציתי שיחשבו שמה שאני רוצה לספר הוא כל מי שאני.
חשבתי להראות צדדים 'רגילים' שלי קודם. לרכך קצת.
פרסמתי את הפוסט הראשוני ההוא ולא הזמנתי אף אחד לקרוא. 
משהו לא הרגיש לי לגמרי נכון.
בסופו של דבר הבנתי שאני צריכה ישר לצלול.
כשיוצאים לצלול, לא עושים קודם סיבוב שנורקל. עולים על ציוד ונכנסים למים.
בהתחלה יש שוק של קור, ותחושה מוזרה לנשום דרך הווסת, אבל ברור שצוללים.
אז החלטתי שזה מה שאני עושה עכשיו, ואני מקבלת את זה שלא לכל אחד יתאים לקרוא.

הבלוג הזה נולד מתוך שהחלטתי להתמודד באופן ישיר, בפעם הראשונה בחיי, עם הצל החשוך ביותר שמלווה אותי מאז ילדותי, שגם כך היו בה לא מעט צללים...
הניסיונות שלי לעקוף את העניין מלמטה, מלמעלה ומסביב לא צלחו לאורך זמן.
הנפש כנראה חכמה יותר, ובסופו של דבר החיים הוכיחו לי שאהיה חייבת להתמודד עם הדבר עצמו, כואב ככל שיהיה, להסתכל לו בעיניים, לחוש אותו, ולהשתנות. לעשות הטמרה.

אני מאריכה קצת בהקדמות, כי בכל זאת מלחיץ אותי לכתוב את המשפט, שאין ממנו חזרה.
מעכשיו, מי שיקרא את זה ידע, ואין החזרות. אבל החלטתי שהגיע הזמן, אז אני אכתוב וזהו.

בין הגילאים 4-12 חוויתי מספר מקרים של תקיפה מינית, וכל מה שקרה לי בחיים מאז המקרה הראשון ואילך, היה מושפע מזה.

אם אתם מופתעים, זה הזמן לעצור לרגע ולקחת נשימה...

אני יודעת שאני לא היחידה שמדברת על זה עכשיו, ואני שמחה לראות שעוד אנשים מתחילים לראות שהם לא אשמים במה שקרה, ושהבושה הגדולה שהם חשו, היא קבלה של נורמה חברתית שגויה.

ההורים שלי מעולם לא ידעו, ממספר סיבות שאתייחס אליהן אולי בפוסטים הבאים.
הרבה זמן הייתי לבד עם זה, והפכתי להיות ילדה לא נחמדה וגם מוזנחת במראה וביחס שלי לגופי. הרגשתי דוחה, התנהגתי כך, והפכתי להיות דחויה. לא היה אדם אחד בסביבה הקרובה שהעלה על דעתו, כי ההתנהגות הזו נובעת מקושי. זכיתי להרבה ביקורת.
מאוחר יותר בחיים לא הצלחתי לסיים כמעט שום דבר שהתחלתי. מערכות היחסים שלי היו בעייתיות, ובכל מה שניסיתי לעשות חוויתי כישלון, על אף שנולדתי עם מתנות רבות.
מתוך הנסיונות שלי לשכוח מזה, לרצות שזה יעלם מעצמו, לא ייחסתי את כל אלה לזוועות החוזרות ונשנות שחוויתי.
האשמתי את עצמי. נאמתי לעצמי שיש לי אופי מחורבן, שאני לא מוצלחת.

התכונות החזקות שלי עזרו לי לצוף מעל המים, ובתחומים מסוימים, לפרקי זמן מסוימים, חוויתי גם הצלחות, ואפילו רמה מסוימת של שמחה.
אני מלאת הכרת תודה כל כך, שפגשתי את הבעל הנהדר שלי, ושיחד הבאנו לעולם ילדה מקסימה.
לאחרונה מתאפשר לי גם לחזור לאהבתי הראשונה, ואני זוכה שוב לעבוד עם הקול שלי. זו הרפתקאה נפלאה וחסד גדול.

אני אסיים בכך את הפוסט הראשון הזה.
פגיעה מינית מתפרשת לרוחב ולעומק, נוגעת בהיבטים רבים של החיים, בצורות מגוונות.
בהמשך אפרט דברים שנגעתי בהם כאן במילה או משפט, וכמובן אגע גם בהרבה דברים נוספים.
אני יודעת שזה לא נושא כייפי כמו בישול או אופנה, אבל זה המסע שלי בחיים האלה,
ואם הכתיבה שלי תוכל לעזור לנשים נוספות, ואולי לגברים שנפגעו ועדיין לא יכולים לפתוח את הנושא הזה, עם עצמם ועם אחרים, זה שווה את החשיפה הזאת.
אם זה יעזור במשהו למניעה של מקרים נוספים, אז בכלל...

אפשר להגיב, לשתף, לשאול שאלות. אני מבטיחה להתייחס.

28 תגובות:

  1. אמיצה שכמוך!
    קראתי והתרגשתי. והרגשתי את הישירות ואת הטוהר שבהן יצאו המילים שלך אל המקלדת. ואחרי שסיימתי להקשיב באתי ונתתי לך חיבוק גדול נורא. ואז עוד אחד. ואז עוד הרבה - בשביל אז ובשביל עכשיו.
    אוהבתותך,
    ויני (-:

    השבמחק
    תשובות
    1. ויני אהובה, אני מרגישה את החיבוק שלך עד פה, ומחזירה פי כמה. מתגעגעת אליך...

      מחק
  2. תשובות
    1. תודה אשתר, שקראת, ונתת לי לדעת את זה...

      מחק
  3. גל יקרה,השיתוף בהתמודדות שלך עם הכאב היא אחת ממתנותייך לעולם, ואת חלק ממנו. מעבר לכך, כתיבתך נעימה וקולחת. תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. לא תמיד היה לי ברור שאני חלק מהעולם, ועוד אכתוב על כך. ממש תודה.

      מחק
  4. גל, אהובה, יקרה, אחות של אור והשראה. חיבוק מהלב לילדה הקטנה שבך, שכתבה את המילים ודמעה בעיניה, והקלה אינסופית בתוכה על כך שאיננה צריכה עוד לשאת לבדה את השתיקה.

    השבמחק
  5. גל, מורידה את הכובע בפניך על האומץ להיחשף ולתת מעצמך למען אחרים. אגב, יש במרחב הווירטואלי גם אנשים שמחפשים משהו מעבר לבישול ואפנה למרות הטרנדיות :-)
    ענת דביר (בלוגר מתעקש להשתמש בשם שהגדרתי לפני עשור ואין לי כוונה לריב איתו כרגע)

    השבמחק
    תשובות
    1. ענת אהובה, איזה כבוד שזכיתי לקריאה ותגובה ממך, ותודה על הפרגון.
      מה שהתכוונתי בעניין הבלוגים של בישול ואופנה, הוא שאני מקנאה במי שיכול לכתוב על נושאים קלילים כאלה. אני מוקירת תודה על כך שיש אנשים שמתעניינים גם בתכנים שהם לא 'כיפיים', אבל זה לא מובן מאליו בכלל. אנחנו הרי מראה אחד של השני, וגילוי לב של אחד פותח את הלב של האחר. זה דבר נפלא, אבל דורש לעתים התמודדות עם הכאבים האישיים, וזה לא קל... נשיקות.

      מחק
  6. גל יקרה, תודה שבחרת לשתף במסע האישי שלך בנבכי הנשמה שלך. מאחלת לך תנועה רכה אל תוך גילויים מרתקים של כל מה שיש לעולם להציע לך. זה שלך ואת נהדרת שבחרת בחירה אמיצה כל כך. גדולה מהחיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. איילת תודה רבה. אני לוקחת אל ליבי את מה שכתבת.

      מחק
  7. תשובות
    1. תודה חגית. מעולם לא נפגשנו ב'חיים', אבל אני אוהבת לפגוש אותך בפייס, ומאד מעריכה שקראת וכתבת לי...

      מחק
  8. לולי, כתבי את זה בדיוק כפי שאת צריכה, אני קורא..
    אוהב אותך!

    השבמחק
    תשובות
    1. אחי האהוב, אחי הכותב, אתה אחד ויחיד לי, ויש בי הוקרת תודה גדולה על התמיכה שלך. חיבוק גדול.

      מחק
  9. מקסימה, זה מה שיש לי להגיד כרגע

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אהובה. את יודעת שאת חשובה לי, נכון?!

      מחק
  10. טוב אחות אור יקרה שלי אז יש עוד נקודת השקה נוספת המחברת אותנו, את כתבת מילה במילה את ליבי ונשמתי תודה לך שאת משקפת אותי ופותחת לי . אני אוהבת אותך ומחבקת אותך ומאחלת לך מסע משחרר ומתיר את הלולאות, וחיבור בריא עם החלקים שחוו את החוויה.

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

      מחק
  11. טוב אחות אור יקרה שלי אז יש עוד נקודת השקה נוספת המחברת אותנו, את כתבת מילה במילה את ליבי ונשמתי תודה לך שאת משקפת אותי ופותחת לי . אני אוהבת אותך ומחבקת אותך ומאחלת לך מסע משחרר ומתיר את הלולאות, וחיבור בריא עם החלקים שחוו את החוויה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אהובה שלי....תודה על השיתוף. שנזכה להתחבק ולהתעלות יחד כל החיים. נשיקות גדולות עד שניפגש.

      מחק
  12. אהובה אמיצה ונפלאה
    💓❤
    חיבוק ממני

    השבמחק
  13. אהובה אמיצה ונפלאה
    💓❤
    חיבוק ממני

    השבמחק
  14. כל גל נושא מזכרת..מתנצלת על השתייכותי לסביבה שלא ידעה ולא תמכה..תערובת של בורות ותמימות..קבלי עכשיו שפע אהבה חיבוק וריפוי.
    אוהבת דפנה

    השבמחק
    תשובות
    1. דפנה יקרה, תמיד היית אי של שפיות בילדות שלי, וגם נוכחות חיובית ואוהבת בהווה שלי. לא הייתה לך דרך לדעת. נשיקות ותודה שקראת...

      מחק
  15. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק